רִבִּי חַגַּיי וְרִבִּי יִרְמְיָה סָ‍ֽלְקוּן לְבֵּי חַנְווָתָא קָפַץ רִבִּי חַגַּיי וּבֵירַךְ עֲלֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יִרְמְיָה יְאוּת עָ‍ֽבְדַת שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה. וּמְנַיִן שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה. רִבִּי תַּנְחוּמָא רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לוּחוֹת הָאֶבֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. הִקִּישׁ תּוֹרָה לְמִצְוָה. מַה תוֹרָה טְעוּנָה בְרָכָה אַף מִצְוָה טְעוּנָה בְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
יאות עבדת. בזה שברכת כאן עליהם ללמד לאחרים שכל המצות טעונות ברכה כלומר כל דבר שבעולם ומלואו והן כמצות קודם ברכה כדלעיל:
קפץ ר' חגי ובירך עליהן. ולא המתין עד שיביאם לביתו:
סלקין לבי חנותא. שמוכרין שם מיני פירות ומיני מגדים:
הלכה: 41b כְּתִיב לַי֨י הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ. הַנֶּהֱנֶה כְּלוּם מִן הָעוֹלָם מָעַל עַד שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ הַמִּצְוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ עָשׂוּי כְּכֶרֶם. וּמַהוּ פִדְיוֹנוֹ בְּרָכָה. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַרְתְּ לַי֨י י֨י אַתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. אִם אָכַלְתָּ וּבֵירַכְתָּ כִּבְיָכוֹל כְּאִילּוּ מִשֶּׁלָּךְ אָכַלְתָּ. דָּבָר אַחֵר טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ מְבַלֶּה אֲנִי טוֹבָתִי בְּגוּפָךְ. דָּבָר אַחֵר טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. יְבַלְלוּ כָּל הַטּוֹבוֹת וְיָבוֹאוּ עָלֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא מַהוּ בַּל עָלֶיךָ. שֶׁאֵינִי מֵבִיא טוֹבָה עַל הָעוֹלָם מִבַּלְעָדֶיךָ. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר וּמִבַּלְעָדֶיךְ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ. תַּנִּי רִבִּי חִייָא קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. מִיכַּן הָיָה רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא יִטְעוֹם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הלולים. תרתי משמע לפניו ולאחריו:
א''ר אחא מהו בל עליך. כלומר דר' אחא לא בעי למידרש כהני דרשות דלכולהו קשיא ליכתוב קרא הכי בלי עליך או בלה עליך או בלול עליך ומהו בל עליך והלכך דריש אלו שני תיבות בל עליך הם נרמזים לתיבה אחת כמו בלעדיך שאם אני מביא טובה על העולם לא יהיה מבלעדיך כהאי ובלעדיך דיוסף דהוי כמו ומבלעדיך:
יבללו כל הטובות. מלשון בלול הוא:
מבלה אני טובתי בגופך. וזהו מלשון בלה כלומר שיתקיימו זמן הרבה בגופך:
כאלו משלך אכלת. ודריש בל מלשון בלי ששוב אין טובתי עליך להחזיק לי טובה:
העולם ומלואו עשוי ככרם. תיבת הכרם קדריש דתבואת כרם מיבעי ליה אלא לרבות העולם ומלואו שעשוי עליו ככרם לאסרו עליו כמו כרם רבעי שצריך פדיון ומהו פדיונו של העולם ומלואו ברכה:
עד שיתירו לו המצות. כלומר עד שיברך ואז הותרו לו ליהנות מן המצות שהן הארץ ומלואה שנחשבין כמו מצות השם וקדש קודם ברכה:
גמ' כתיב לה' הארץ ומלואה. מכאן למדנו הנהנה כלום מן העולם מעל שהרי לה' הוא הכל:
רִבִּי יוֹחָנָן נְסַב זֵיתָא וּבֵירַךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו וַהֲוָה רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בַּבְלָיָא לָמָּה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. לֵית לָךְ כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. אִית לֵיהּ. וּמַה צְרִיכָא לֵיהּ. מִפְּנֵי שֶׁגַּלְעִינָתוֹ מְמַעֲטוֹ. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן שֶׁגַּלְעִינָתוֹ מְמַעֲטוֹ. מַה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם בִּירְייָה. 42a מִלְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחֶנָן אָ‍ֽמְרָה שֶׁכֵּן אֲפִילוּ אָכַל פְּרִידָה אַחַת שֶׁל רִימּוֹן שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מסתכל ביה. לפי שהיה מתמיה על זה כדלקמן:
בבלייא למה את מסתכל בי. אם על שברכתי לאחריו וכי לית לך כל שהוא ממין ז' וכו' וקאמר דאית ליה נמי להאי אלא מה דהוה צריכה ומספקא ליה מפני שגלעינתו ממעטו מכשיעור ואפשר דאינו טעון ברכה לאחריו:
ופריך הש''ס ולית ליה לר' יוחנן וכו' ומה עבד ליה ומ''ט בירך לאחריו הא כי שקלית להגרעין אין כאן זית:
משום ברייה. כלומר בריה שאני ולא אמרו שיעור כזית אלא בדבר שאינו בריה כגון חתיכה אחת מדבר שלם:
מילתיה דר' יוחנן אמרה. ש''מ מדר' יוחנן שכן כל דבר השלם אפי' אכל פרידה אחת וכו' פרי שלם טעון ברכה לפניו ולאחריו:
יַיִן בִּזְמַן שֶׁהוּא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם. בִּזְמַן שֶׁהוּא מָזוּג אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין חַי בֵּין מָזוּג אוֹמְרִים עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אָבְדַּן אוֹכְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
יין בזמן שהוא כמות שהוא חי. ותוספ' היא בפ''ד ונתחלפו התיבות בכאן בש''ס והכי איתא התם ברישא בורא פרי העץ ונוטלין ממנו לידים דאכתי לא אשתני למעליותא ובמזוג בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים דברי ר''א:
אין בו משום אובדן אוכלין. לפי הגי' הכתוב בספרים אדברי חכמים קאי דאין בו משום איבוד אוכלין כשנוטלין ממנו לידים אבל נראה דגם זה ט''ס הוא ובתוספתא גריס וחכ''א אחד זה ואחד זה מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין הימנו לידים וא''כ דברי ר' אבא לפרושי טעמיה דר''א בריש דבריו הם דכל זמן שלא נשתנה לחשיבות אין בו משום איבוד אוכלין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source